רוצים לקבל טיפים,
המלצות ומידע שימושי 
על תנועה
ועל הגוף שלכם?

 

 הצטרפו לפלדנ-טיפ  

 

 

על הנשימה

 

כשנולד תינוק, הבדיקה הראשונה שמבצע הצוות הרפואי המלווה את הלידה היא בדיקת רפלקסים הקרויה גם מבחן אפגר, בו נבדקים: קצב לב, נשימה, צבע עור, תגובה לגירויים וטונוס שרירי.

רפלקסים הם תגובות אוטומאטיות לגירויים חיצוניים. הם נועדו להגן עלינו, להשיג מזון ולאמן את המערכת העצבית שרירית.  הרפלקסים משמשים גם כאינדיקציה להתפתחות תקינה או להתפתחות שאינה תקינה.

 

אצל תינוק יש לרפלקסים ערך הישרדותי, בזמן שבו יכולתו הרצונית לפעולה דלה מאוד. יחד עם התפתחות התינוק חלק מהרפלקסים "נעלמים" על מנת לאפשר למידה ותנועה. חלק מהרפלקסים ש"נרדמו" יופיעו שוב בשלבים מאוחרים יותר של הגיל השלישי.
יש רפלקסים שנשארים איתנו למשל: רפלקס המצמוץ.

 

 

נשימה

 

מערכת הנשימה היא מערכת בגוף האדם המאפשרת הובלת חמצן בדם לצורך הפקת אנרגיה ופליטת הפחמן הדו-חמצני שהוא תוצר לוואי לתהליך.
מערכת הנשימה מורכבת מדרכי אויר עליונות: אף, פה ותחילת קנה הנשימה. דרכי אויר תחתונות כוללות את קנה הנשימה, הסמפונות והריאות. בין הראות לבטן נמצאת הסרעפת, שריר חזק וגמיש המפריד בין החלקים ומקיים את התהליך של הנשימה המתרחש בריאות. הסרעפת "יודעת" לעבוד בסינרגיה עם הדיאפרגמה השנייה, התחתונה יותר -
רצפת האגן.

 

אצל תינוקות וילדים בדרך כלל התהליך מאורגן היטב. אצל הרבה מבוגרים מתקיימת נשימה מאוד שטוחה והקשר שבין הדיאפרגמות ניפגע.

 

יכולת השימוש שלנו בנשימה מאורגנת יכולה לשפר ולסייע במצבים של לחץ דם גבוה, יכולת ואיכות הפקת צליל, קשיי הרדמות. כתוצאה מחוסר יכולת לנשום באופן מאורגן עלולות להופיע תופעות של: בעיות עיכול, תסמונת מעי רגיז, עצירות, דליפת שתן, צניחת רחם ואף כאבי גב.

 

תהליך הנשימה מתחיל עם ניתוק חבל הטבור והפסקת אספקת החמצן מהדם הזורם מהאם אל התינוק. שם נלקחת שאיפת האוויר הראשונה פנימה דרך האף. זהו רפלקס הנשימה הקרוי גם רפלקס הרינג ברויר  Hering-Breuer reflex. וכמו בהנהלת חשבונות תקינה – את השאיפה הראשונה שלקחנו כתינוקות נחזיר עם צאתינו מן העולם עת ננשוף את האויר מריאותינו.

 

תהליך הנשימה – המורכב משאיפה ונשיפה הוא תהליך פסיבי. מרכז בקרת הנשימה ממוקם במוח המוארך.

בכל נשימה של אדם בוגר מתחלף נפח של כ- 1/2 ליטר אויר. בנשיפה מאומצת (על מנת להוציא עוד אויר) ניתן לנשוף עוד כליטר אויר. אך, אל חשש, לא נישאר "ללא אויר". יתרת האוויר הנותר בריאות היא כ- 1.5 ליטר אויר.
מבוגר נושם ברגיעה 13-18 פעם בדקה. במאמץ גופני גדל מספר הנשימות.קיים קשר גומלין הדוק בין תנועה ונשימה: הנשימה מספקת לגוף אנרגיה ובכך משפיעה על התנועה - אבל גם מושפעת ממנה. הנשימה מושפעת גם מסוגים שונים של ריגושים.

 

לנשימה מקצב משתנה וריתמוס שונה בין אדם לאדם וגם בין נשימה לנשימה.
רבים נושמים בשטחיות ובמהירות בקצב שגובר בשעת התרגשות ומתח ומואט במצב של רגיעה. תהליך הנשימה הוא ספונטאני וטבעי. הנשימה משתנה במצבים שונים ועלינו לדעת כיצד להשתמש בה באופן פונקציונאלי.

 

 

מדוע אם כך, אני שומעת תכופות מאנשים שהם "לא יודעים לנשום"?

 

פעמים רבות אני פוגשת תלמידים שמספרים שלימדו אותם לנשום במקצב קבוע - עולה ויורד על פי ספירה מסויימת, או בטכניקה נוספת העוסקת בנשימה קבועה מעגלית. יש גם כמובן את הנשימה "אל הכאב" מתוך הבנה שככל שננשום יותר אל הכאב הוא יתפוגג ועוד.

 

בעבודתי בשיטת פלדנקרייז נוכחתי לדעת שאנשים רבים אינם נושמים באופן שיקל על תנועתם וכך, הם מפסידים פעמיים; הן משום שמערכת הנשימה שלהם לא מספקת להם די הצורך חמצן לתפקוד טוב של כל המערכת שלהם וגם כי בעקבות החסר הנשימתי מגיע גם חסר תנועתי.
נסו לדמיין להקת ריקוד פולקלורי רוסית, בולגרית, יוונית, אמריקאית - כמעט כולן - במקומות רבים במהלך ההופעה נשמעות קריאות של הרקדנים והרקדניות. כמעט תמיד הקריאה תבוא ביחד עם תנועה חזקה – דריכה, זינוק, קפיצה. כך הם משלבים את המערך השרירי ומוסיפים לו "פלפל" בדרך של דחיקת הסרעפת כלפי מטה תוך הפקת צליל ומשיגים תנועה קלה יותר, אפקטיבית יותר ובוודאי שסוחפת את הקהל.

 

במהלכי התנועה בשיעורי הפלדנקרייז אני מבקשת מאנשים "להקשיב" לנשימה הטבעית: לגלות ולהבין שלנשימה יש מקצבים שונים, למצוא את הקשר שבין תנועה עם שאיפה או תנועה עם נשיפה, איך אפשר לקיים תנועה כך ואיך הפוך? מתי זה נוח ומתי מתאפשר? וכך, למעשה, לחוות תהליך למידה של נשימה טבעית אפקטיבית ורלוונטית לחיי היום יום.

פלדנקרייז טען שקריינים או זמרים שאינם יודעים לנשוף אויר באופן יעיל נשמעים שורקים ומצפצפים דרך גלי האתר. כמעט כל אחד  מסוגל ללמוד לשלוט בהוצאת אויר באופן מבוקר. שימוש נכון ויעיל בשאיפה ובנשיפה יכול לסייע ל-זמרי עם, זמרי אופרה, לקריינים, לדוברים, למורים ולכל מי שמתקשה בדיבור.

 

עוד מידע שימושי, המלצות ועצות...

 

____________________________________

 

רשימה חלקית של רפלקסים מולדים:

 

  • רפלקס האחיזה (grasping): הילד תופס אצבע או חפץ ששמים בכף ידו, וקופץ את ידו בלפיתה חזקה.
  • רפלקס ההיצמדות: עם גירוי כף הרגל היא נצמדת למשטח.
  • רפלקס בבינסקי: בליטוף צד כף הרגל מעקב לאצבעות, האצבעות נפרקות החוצה וכף הרגל מסתובבת פנימה (נעלם בגיל שנה בערך).
  • רפלקס העמידה: בעמידה על משטח הילד נועל את ברכיו לתנוחת עמידה
  • רפלקס ההליכה: כשגוף הילוד במצב אנכי ורגליו נוגעות במשטח ישר, הוא מבצע צעדים ספורים בסיכול (בצורת X).
  • רפלקסים סביב הפה: 
    חיפוש או גישוש (rooting):
    הוא רפלקס שמקורו בהנקה. כשנוגעים בשפתי התינוק או בלחיו בצד אחד הראש יסתובב  לאותו כיוון בניסיון לתפוס את פטמת השד. 
    רפלקס המציצה: גורם לתינוק למצוץ במרץ דבר שנוגע בפיו (כמו פטמה, מוצץ או אצבע). ביחד עם רפלקס החיפוש מאפשר לתינוק לינוק מיד עם היוולדו. בהמשך לכך 
    רפלקס הבליעה: מגיב לאותם הגירויים בתנועות בליעה. 
    רפלקס הנשיכה: גורם לתינוק לנשוך באופן אוטומטי אצבע המוכנסת לפיו. בגיל חודשיים פעולת האכילה הופכת רצונית, המציצה והבליעה אמורות להפוך לתנועות רצוניות.
  • רפלקס מורו ("החיבוק"): בעקבות גירוי פתאומי כמו רעש, או במצב בו ראשו של התינוק נשמט לאחור, הוא פושט ומיישר את זרועותיו ואת רגליו, ולאחר מכן מצמיד את הזרועות זו לזו במעין תנועת חיבוק. כפות הידיים נקמצות כמו ברפלקס האחיזה. רפלקס זה צפוי להעלם בסביבות גיל 5 חודשים, ולא להתפתח להתנהגות רצונית ומסתגלת. כנראה שמקורו ברצון להימנע מנפילה ולהיצמד לגוף האם.
  • רפלקס הסיף: מופיע כשבוע לאחר הלידה, ומחלק את הגוף לימין ושמאל. כשהראש מופנה ימינה התינוק יפשוט את ידו ורגלו הימניות, ויכפוף את השמאליות, ולהפך (נעלם בסביבות גיל 4 חודשים).


חזרה

© 2009 אילה טייכמן | פלדנקרייז... ושקט בגוף | טיפולים אישיים ושיעורים קבוצתיים בשיטת פלדנקרייז | 054-6789888  |  צרו קשר

 

עמוד הבית | אילה טייכמן | פלדנקרייז - האיש והשיטה | טיפולים אישיים בפלדנקרייז |  שיעורים קבוצתיי בפלדנקרייז | המלצות על שיטת פלדנקרייז | שאלות ותשובות על שיטת פלדנקרייז

עיצוב: נמוש  | כתיבה שיווקית: פולינה שטרן-שלמה