רוצים לקבל טיפים,
המלצות ומידע שימושי 
על תנועה
ועל הגוף שלכם?

 

 הצטרפו לפלדנ-טיפ  

 

מה הקשר בין הרגליים שלנו לחוסר יציבות ואיבוד שיווי משקל אצל מבוגרים?

 

 

או כפי שאומר פו הדוב: "ברגע שהבנת איזו מכפות הרגליים היא כף הרגל הימנית, כבר אין לך הרבה התלבטויות מי מהן היא הכף השמאלית ואז נותרה הבעיה באיזו מהן להתחיל לצעוד."

 

 

פו הדוב הוא ספר ילדים שנכתב על-ידי הסופר הבריטי א.א. מילן. הספר יצא לאור בשנת 1926.

 

 

יש ביטויים רבים העוסקים ברגליים, האיבר הזוגי המקשר בין המרכז שלנו, עמוד השדרה שבצידו העליון מונח עליו בגאווה הראש שלנו אל האדמה - אשר מהווה את המגנט הגדול ביותר הקיים בטבע.

 

למשל...

 

עם שתי רגליים על הקרקע - אדם מציאותי שאינו שוגה באשליות ויודע להסתדר בלי להיסחף להרפתקאות.

 

לעומת...

 

על רגל אחת - תשובה חלקית ומהירה הניתנת בלי להקדיש לה זמן רב או מחשבה מספקת.

 

או גם...

 

הקרקע נשמטת מתחת לרגליו - לא יכול להמשיך לפעול כמו קודם; ההנחות שפעל על פיהן הפסיקו להתקיים.

 

ולעומתו...

 

נעמד על רגליו האחוריות - ניסה לעצור בכל כוחו דבר שהוא מתנגד לו; הגן על דבר שחשוב לו מאוד.

 

ואי אפשר בלי...

 

קל רגליים - הולך ורץ בקלות ובמהירות

 

ומולו...

 

גרירת רגליים - התנהלות איטית במכוון; נקיטת סחבת.

 

וגם...

 

לא מוצא את ידיו ורגליו - אינו מצליח להתמצא בסביבה חדשה; נכשל לחלוטין במציאת מה שהוא מחפש.

 

וכמובן הברכה המפורסמת...

 

להתחיל ברגל ימין - התחלה מוצלחת המרמזת על המשך מוצלח.

 

 

אחת הבעיות עימם מתמודדים אנשים מבוגרים היא בעיית חוסר שיווי המשקל והקושי בשמירת היציבות.

 

 

קראתי על רעיון מקורי ומעניין אותו מעלה ד"ר מייקל מרזרניק  (Michael Merzernich) מחלוצי הנוירו-פלסטיקה. הוא מניח שבעיות חוסר שיווי המשקל והקשיים בשמירת היציבה ככל שמתבגרים נובעות מן העובדה שאנו נועלים נעלים וגורבים גרביים במשך זמן רב מידי לאורך שנים.

 

הרעיון נשמע מטורף אך לאחר שהקדשתי לכך מחשבה הגעתי למסקנה כי יש הגיון  בטענתו.

 

מניסיוני בעבודה עם אנשים בשיטת פלדנקרייז נתקלתי במצבים בהם חוסר מגע ופעולה של איבר מסוים (למשל יד שהייתה מגובסת) גרם לקשיי תפקוד לאחר הסרת הגבס.

 

או מצב שתינוק, הושכב זמן רב, בתנוחה מסוימת בשל אילוץ רפואי  - ולא גילה שיש לו "צד אחר".

קחו למשל תופעה של  "עין עצלה" - תפקידה של העין הוא "לצלם תמונות" ולהעבירן אל הקולטנים  במוח. שם מתרחש תהליך הפענוח ומוחזרת אל המוח למרכז הפענוח וההבנה (הקוגניציה) את פישרה של התמונה שראינו. אם יש בעיה והעין לא מעבירה למוח את הרישום הנכון של המידע הנקלט אזי התמונה המפוענחת במוח מקבלת  לא תקינה.

אם לא יגלו את הבעיה בזמן ילד יכול להפוך להיות עיוור באותה עין. אזור שלם במוח יתנוון ולא יתפקד.

 

דוגמה נוספת, דמיין לעצמך שאתה עוטה כפפות על ידיך. תמיד! בכל זמן!

כתוצאה מכך יאבדו האצבעות שלך את הרגישות הגבוהה שלהן וכל מידע שיועבר בין קולטני התחושה והמגע מידיך יועבר אל המוח שיעבד את המידע באופן חלקי בלבד. בקליפת המוח יש ייצוג גדול מאוד לכף היד. וכך האזור במוח שאחראי על קליטת ועיבוד התחושה יהפוך להיות קהה יותר מאחר שלא קיבל מידע מספיק על מנת לשמור אותו ב"כושר".

 

 

כך גם ניתן להתייחס לעובדה שלאחר שנים רבות של שימוש בגרביים ונעליים האזור במוח, שאחראי על איסוף ותרגום המידע מהאזור "הרחוק ההוא" יסבול מדלדול מידע או התנוונות ולכן, טוען ד"ר מרזרניק, יש סיכוי רב יותר למעידות, נפילות וחוסר שיווי משקל.

 

 

עוד סיבה מדוע אני ממליצה לצאת לרקוד יחפים על שפת הים...כך עשיתי אתמול בהנאה רבה :-)

 

יחי היחפנות!

 

אני בעד!

 

 

 

לעוד מאמרים, טיפים והמלצות ...

© 2009 אילה טייכמן | פלדנקרייז... ושקט בגוף | טיפולים אישיים ושיעורים קבוצתיים בשיטת פלדנקרייז | 054-6789888  |  צרו קשר

 

עמוד הבית | אילה טייכמן | פלדנקרייז - האיש והשיטה | טיפולים אישיים בפלדנקרייז |  שיעורים קבוצתיי בפלדנקרייז | המלצות על שיטת פלדנקרייז | שאלות ותשובות על שיטת פלדנקרייז

עיצוב: נמוש  | כתיבה שיווקית: פולינה שטרן-שלמה